שבת, כתב העת "אותות"

גלויות לעזה, כתב העת "סדק"

"תמיד רציתי לרקוד בלט, אבל לא רשמו אותי לשום חוג" אומרת האמנית חדווה בו דוד, המציגה בימים אלה בגלריה "משרד בתל אביב" (רח' שלמה המלך 1) סדרת צילומים הנושאת את הכותרת "פרימה בלרינה". הציורים מבוססים על תצלומים של ילדות רוקדות, שצולמו בתל אביב של שלהי שנות ה-20. למרות שאין להם קשר ביוגרפי לחייה, "הם עוררו בה שדים חבויים וגרמו לה לפתוח תיבת פנדורה של זיכרונות פרטיים", אומרת האוצרת רחל סוקמן.
לא מדובר בריקוד שמח. עיני הילדות עצובות, הן כבדות משקל ומסורבלות. עם זאת, הסדרה הזו היא כנראה האפשרות היחידה של האמנית להגשים מושא חלומות אישי."

"ידיעות אחרונות", 24 שעות, ספטמבר 2004

"תמיד רציתי לרקוד בלט, אבל לא רשמו אותי לשום חוג" אומרת האמנית חדווה בו דוד, המציגה בימים אלה בגלריה "משרד בתל אביב" (רח' שלמה המלך 1) סדרת צילומים הנושאת את הכותרת "פרימה בלרינה". הציורים מבוססים על תצלומים של ילדות רוקדות, שצולמו בתל אביב של שלהי שנות ה-20. למרות שאין להם קשר ביוגרפי לחייה, "הם עוררו בה שדים חבויים וגרמו לה לפתוח תיבת פנדורה של זיכרונות פרטיים", אומרת האוצרת רחל סוקמן.
לא מדובר בריקוד שמח. עיני הילדות עצובות, הן כבדות משקל ומסורבלות. עם זאת, הסדרה הזו היא כנראה האפשרות היחידה של האמנית להגשים מושא חלומות אישי."

"ידיעות אחרונות", 24 שעות, ספטמבר 2004

"בן דוד מציינת את טקסי החגים והעצרות שנערכו, את הקשר אל אדמת הארץ והחקלאות בטקסי שבועות, בהם לבשו הילדים חולצות לבנות, אחזו בטנא, וזרי פרחים לראשיהם. בציורים אחרים נראה טקס הנפת הדגל ביום העצמאות, סצינות מתוך יומו הראשון של תלמיד בית הספר, ותלמיד ביום הולדתו. האמנית פורסת לפנינו מעין אלבום תמונות, תוך שימוש בציור פיגורטיבי, המהול בסוג של אקספרסיביות, המתבטאת בציורי פניהם של הילדים, הנראים בדרך כלל כפני מבוגרים מעוותים."

"על השרון", מאי 2006

"תערוכתה של חדוה בן דוד מאופיינת בצבע בצהוב ובדמויות נשיות. בן דוד מנסה להנציח את הזמן ואת החותם שהוא משאיר"

"ידיעות אחרונות", דצמבר 1998

"חדווה אטלס בן דוד מציירת ברגישות רבה את חוויותיה כמורה בארץ ישראל של שנות החמישים – בכיתה, בטקסים ובחגים כפי שהיו אז."

"שער למתחיל", מאי 2006

"פרימה בלרינה היא הבטחה שנגוזה. תצלומים ישנים של רקדניות קטנות, החומרים הפיגורטיביים של בן דוד, הם זיכרונות שנגוזו. הצבעוניות בהירה, מתקלפת, מתכלה, אפילו הצבעוניות הדהויה היא זכר לצבע נגוז. כל התערוכה כולה, כלואה בזמן אחר, זמן של רפלקציה, בחלל שעבר מורפוזה חולנית למשהוא אילם, מינימליסטי, "מבוגר".

"המשוטט", עיתון רחוב לביקורת אמנות, ספטמבר 2004

"לינה משותפת" - קבוצה וקבוץ בתודעה הישראלית קטלוג מוזיאון תל-אביב 2005
כתיבה ועריכה טלי תמיר

קטלוג "פרימה בלרינה" חדווה אטלס בן-דוד 2004
פרויקט מס' 58
אוצרת רחל סוקמן
גלריה "משרד בת"א

קטלוג "סלינו על כתפנו"
גלרית הקבוץ
יוני 2003
אוצרת טלי תמיר

כתב עת "פנים" מס' 31 אביב 2005
יעוץ אמנותי דורון פולק

כתב עת "דעות"
גליון 18 קיץ תש"מד 2004

קטלוג "הוי ארצי מולדתי"
בגלריה העירונית בבית "יד לבנים" רעננה
אוצרת התערוכה קונספט ועריכת הקטלוג אורנה פיכמן
אפריל - יוני 2006

קטלוג מוזיאון "יד לבנים"
עיריית פתח-תקוה
בן-דוד חדווה
"תהליך"
1990-91
אוצרת דליה לוין

 
 
  Hedva Atlas Ben David all rights reserved